עלים 1987
אינני רוצה להיכנס להיסטוריה של טיולי החברים במשק, כיון שאז יש לחזור אחורנית לשנות החמישים כאשר החברים יצאו וטיילו באזור אילת עם משאית הסופר המפורסמת.
הגל האחרון של הטיולים החל לפני כ-12 שנה, ארגן אותו בתחילה משה בן-נר ואחריו אני.
במשך התקופה הזו הספקנו לטייל במקומות שונים בארץ, מפורסמים יותר ופחות. אופנת הטיולים בארץ פורחת בתקופה האחרונה, כתבות, ספרים, עיתונים וחוברות - כולם מדברים בשבח הטיול ומראים שאנחנו לא המשוגעים היחידים.
הספקנו כבר לטייל בהרבה מקומות, אולם נשארו גם הרבה מאד אתרים שעדין לא הגענו אליהם.
הטיולים באים לתת לחבר, לילד, מספר דברים:
א. אפשרות לטייל באזורים ומקומות שהחבר לא מגיע אליהם באופן פרטי, מקומו אשר היו שם פעם בטיול שנתי או במסגרת הצבא.
ב. הסברים קצת יותר מקיפים, מסודרים וממצים על האזור והמקום המטויל.
ג. חינוך. מדובר בעיקר לילדים ונוער. לחנך לאהבת הארץ בטיולים ולאהוב אותה.
לצערי הרב בנושא הזה העבודה היא רבה והתוצאות דלות ביחס לעבודה המושקעת.
הילדים הקטנים אוהבים מאד לצאת לטיול, אולם כאשר מגיעים לכיתות היותר גבוהות או לבני הנעורים, המצב הולך ומחמיר, ישנה אדישות לגבי הענין כולו. אין רצון לצאת בכלל, וכאשר יוצאים לטיול, ישנה אדישות גדולה וחוסר ענין. כל זאת גם כאשר מטיילים באזורים אשר לא היו בהם. נוסף לכך קיימת גם בורות אצל חלק מבני הנוער בנושא ארץ- ישראל, אתרים, מקומות, אזורים, מרחקים ממקום למקום וכו`.
ד. הנושא האחרון הוא חברתי-תרבותי. הטיול כפעילות חברתית-תרבותית, יציאה מהשגרה, גיבוש וכו`. (נושא ששייך יותר למזכיר מאשר לי).
מטיילי החוג מתפרסים על קשת גילים רחבה מאד. מגיל ארבע עד שישים. קשה מאד לארגן טיול ולענות לצרכים ולרצונות של כולם. למרווח גילים כזה, קשה למצוא מכנה משותף .
איך לתת הסברים כראוי? ההסברים מיועדים בדרך כלל לחברים המבוגרים, והילדים ע"י שמיעה חוזרת עוד פעם ועוד פעם, קולטים בסופו של דבר. החברים מגלים בד"כ התעניינות בתחומים שונים: היסטוריה, ארכיאולוגיה, צומח, חי ועוד נושאים רבים שצריך להשתדל ולענות עליהם.
בעיה נוספת היא מספר המשתתפים. טיול מוצלח יכול להיות רק כאשר נטייל עם אוטובוס אחד. כאשר מס` המשתתפים יותר מזה, רמת ההקשבה יורדת, מתחיל חוסר סדר בזמן הליכה, הטור מתארך מעבר לרצוי. בזמן האחרון הבעייה של כמות המשתתפים לא קיימת. בדרך כלל יוצאים באוטובוס אחד כמעט מלא. גם המטיילים עצמם הם בדרך כלל אותם האנשים - משפחות שחוזרות ובאות. מדברי החברים מתברר שחלקם רוצים טיולי כייף: כמה שעות הליכה קלות ביותר, יציאה להתאוורר מעומס השבוע, טיול קליל, פיקניק בחיק הטבע.
הטיולים שלנו מיועדים גם לכך, אך גם לדברים נוספים. אין כוונה לערוך טיולים כמסעות גיבוש (כמו בטיול האחרון) או להקשות בכוונה על החברים - ההיפך הוא הנכון. לעתים מה שנראה לי כטיול טוב, לחברים זה נראה אחרת, וההיפך, זה גם כן נכון.
לסיום, אנחנו נמשיך לטייל וליהנות בארצנו, וכולם מוזמנים.
