עלים 25.08.1961
בקלמוס קל
לאחר שביתה ארוכה וממושכת השיגו הרופאים את תביעותיהם.
בין שאר התביעות נענתה גם הדרישה לאסור על חברי המשק את הכניסה לבריכה בשבתות !
נציג קופת חולים הפנה למזכירות מספר תלונות כגון קרירות המים ורטיבותם בשעות המוקדמות, הזנחת הדשאים וכו` וכן ביקש שנציגי המשק ידאגו לסילוקם מהמקום של מספר נהגי מוניות שחשבו את עצמם למי-יודע-מה.
לאור המצב שנוצר, גבר החשש שמספר תופעות חיוביות כגון שיזוף, התקלפות ורגלים לבנות במכנסים קצרים ייעלמו כליל מנוף המשק.
לכן התכנסה המזכירות לאסיפה מיוחדת ובה הוחלט שהחבר זכאי למעט מים כדי לרחוץ את זיעת השבוע. אחד הצעירים הקיצוניים אף יצא בקריאה השיבו את בריכת ילדינו וכמובן הושתק עד מהרה. לאחר דיון נוקב וממצה הוחלט בפעם הראשונה אחרי אלפיים שנה לשלוח מכונה לים.
מיד לאחר ההחלטה הגורלית הובע החשש כי המכונה עלולה לנסוע ריקם משום שמרנותו של החבר ואי הסתגלות לשינויים קיצוניים. לכן הוטל על המזכיר להתחיל בתעמולה קונסטרוקטיבית כדי להרבות את מספר הנוסעים.
המזכיר קרא אליו מיד את משוררת החצר וביחד עיבדו תכנית פעולה. המשק הוצף כרוזים שביניהם בלטו הסיסמאות: סע לים ותקבל דיאטה או הנוסע ה- 100 יושב בקבינה.
המשוררת הנ"ל אף חרזה חרוז על משקל שתה תסס ותקבל פרס שקרא: סע לריוויירה תקבל בונבוניירה.
התוכנית המהפכנית שבתחילה לא עשתה רושם על החבר הספקן החלה, תודות לפרסומת המעולה לחדור אט אט לתודעתו השמרנית. פה ושם אף נשמעו במשק שיחות על חשיבות הים לחיסול האינפקטים וכן בדבר השיזפון כאמצעי נגד קרחת.
כעבור יומיים כבר הזדנבו תורים ליד הסופרמרקט הפתוח מ- 4 עד 5, כדי להצטייד במלאי מספיק של וולווטה ובייגלך לנסיעה.
רשימה שמית שנתלתה על הלוח ושכל מטרתה היתה לברר אם יסע הסופר או מספיק הג`יפ - החלה להתמלא בקצב גובר והולך. ההרשמה הפכה ספונטנית ממש לאחר שנראה שמו של המזכיר שחור על גבי לבן בתוך הרשימה. לאחר שהתמלא הדף הראשון נוספו אליו שני ושלישי. התלהבות האנשים גברה והלכה. אנשים שלא נרשמו בושו להביט בפני שכניהם וירדו להירשם. כשנסגרה הרשימה הוברר שנרשמו 80 חברים, ומכיוון שבסופר ישנם רק 40 מקומות, נוצר חשש ששניים או שלושה חברים לא ימצאו מקום. משום כך החל המזכיר לחפש מוצא מן הסבך.
בעזרת מומחה נבדק הסופר והוברר סופית שאפילו אם ניקח בחשבון את המקומות הנוחים יחסית, עם הבק-אקס ועל הדרישפט, לא יספיק המקום לכולם. אז החל המזכיר על דעת עצמו לנהל מסע לחישות כדי להרתיע את החבר מהנסיעה. שמועות עברו מפה לאוזן וסיפרו על כריש שנראה בחוף נבי-רובין, תוך הדגשה שאין כל קשר בינו לבין הכריש שנראה באילת ! נוסף על כך ספרו על מכוניות הפוכות ואנשים טבועים - כל זה בחוף נבי-רובין.
התלהבות הציבור הפכה למסויגת, רכי הלבב רצו מיד ומחקו את עצמם מהרשימה ואילו האמיצים יותר החליטו לא לנסוע ודי. היו אף כאלה שפתרו בעייתם ע"י מחלות ומיחושים דיפלומטיים.
בין כה וכה, בשבת בבוקר התמלא הסופר בתריסר בני תשחורת עשויים ללא חת והפליג הימה. לא נספר על רוב הטוב והחמדה שחיכתה להם בים. נזכיר רק שבדרך חזרה עצר אותם שוטר בפינת הרשנזון והודיע שעד לשעה 12:00 התנועה היא חד-סיטרית. כשעבר אחרון הפרייבטים - הורשו להמשיך בדרכם למשק.
ביום ראשון אחר הצהרים תנועת הקונים בסופרמרקט חלשה. רק ילדה קטנה הופיעה ואמרה בקול רפה: אמא שואלת אם אפשר להחזיר את הוולווטה...
