תקווה - תרעז 1917
אין לך תענוג יותר גדול מאשר לראות בצמיחתם של אנשים צעירים העתידים להיות מבוני הארץ ועם זה להרגיש שגם אתה הנך משתתף בגידולם...
תקוותי חזקה, שאנו הולכים לקראת עתיד מזהיר.
בטבע - תרפ, 1920
אין שלמות בבית הספר, אבל היא ישנה בטבע. ואם רוצים אנו שתשוב השחמות ותחדל ההתפוררות, עלינו ללכת לטבע; הפוך בה והפוך בה דכולא בה. בית הספר ירכז בעתיד את כל הלימודים מסביב לטבע ובתוך הטבע
איזה מורה יכול להתפאר, כי הוא מחנך באמת, כי הוא מפתח בקרב תלמידיו את המידות הטובות, את הרגשות המוסריים, את הביישנות, את הצניעות ואת רגש האמת?
מנאום בשנת תרפא 1921
מטרת החינוך העברי בארץ ישראל - אחת שהיא שתיים: מטרה לעומק ומטרה לרוחב.
לעומק כיצד? החינוך העברי בארץ ישראל מביא לידי ההתבוללות הפנימית, לידי מזיגת כל מיני היהדות, שנוצרו בכל מיני הגלויות. הוא יוליך לעיכול המוני העולים אל הגוף המאורגן, לקלטם ולספגם, לעשותם מאוחדים אתנו לגוש מוצק אחד. אנו רחוקים עוד מהיות עם שלם. מי שנפלג ללשונות רבות אינו עם עדיין. אנו צריכים להיעשות עם יותר ויותר בעומק, לכלול בתוכנו את היסודות השונים הישנים ולמזג בקרבנו את היסודות החדשים העולים ובאים,
לבל נהיה עוד קיבוצים-קיבוצים, בני גלויות, אלא עם שלם ואחד.
וברוחב כיצד? - לפנינו מטרה נשגבה לא רק בתחייתנו בארץ, אלא גם בהתפשטות עבודת התחייה ועבודת היצירה העברית בכל ארצות המזרח. מטרתנו היא גם להחיות את היהדות בכל הפינות אשר נדחתה להן.
אם ניצור כאן בית ספר, בתי מדרש למורים - במשוכללים אני מדבר - ופרשנו את כנפינו על כל נידח ישראל, על כל רסיס שנשבר מן הצור, על כל רגב שנעקר מקרקענו.
מפה, מירושלים הבנויה יישאו שליחי היהדות התרבותית, הכרוזים הקוראים בחיל לתקומת כל חלקי העם, ליצירת הפלאים.