כפי שאני זוכר אותו - שלמה אבי יונה

הפועל הצעיר 13   1955
 
פורסם לראשונה בעלון קבוצת שילר ב 1950 - שלמה אבי יונה
 
הכרתי את שילר לפני 57 שנה. הוא היה אז בן 28.
בחוג תלמידי הגימנסיה היה ידוע כבן אדם השייך אמנם למנהיגים ולמורים של הנוער בציונות, כמו קורקס, שטנד, מלץ וציפר, אבל הוא היה שונה ונבדל מהם. העבר שלו היה עטוף באיזה סוד וידענו כי הוא הגיע ללבוב מרוסיה, אבל לא שאלנו באילו תנאים, כי לא היינו מקבלים תשובה לשאלה זו.
ידענו שהוא מתכונן לבחינת הבגרות, אבל כפי הנראה לא עמד לבחינה. בכל זאת, היו לו קשרים עם האוניברסיטה, בתור שומע חופשי. הוא היה ידוע לנו כלמדן גדול בפילוסופיה ובמתמטיקה גבוהה. הוא גם התפרנס משיעורים במתמטיקה.
הוא היה נבדל ממנהיגים אחרים גם בזאת שידע עברית באופן יסודי והיה בקיא, לא רק בספרות החדשה, אלא גם במקורות העתיקים.
 
התכונות הנל הספיקו כדי להצדיק הדרך ארץ שבה התייחס הנוער אליו. אולם היתה לו עוד תכונה, שהיתה חשובה מאוד בעיני הנוער. שילר היה רחוק מכל אמביציה ואגואיסמוס, לא היה רודף כבוד, הצטיין במוסר וטוהר בחיים הציבוריים והפרטיים.
הוא התמסר לתנועה, אשר היתה לו תוכן חיים.
 
הוא היה היחידי שלא חדל להטיף לנוער על הגשמת שתי מטרות: לימוד השפה העברית והתכוננות להגשמת הרעיון הציוני על ידי העלייה לארץ. אמרתי שהוא הטיף כי הוא לא היה נואם רגיל, אלא דיבר בהתלהבות כנביא. התכונות האלו קשרו את הנוער אליו, שהתייחסו לאישיותו, לא רק בכבוד, אלא באהבה אישית.
שלמה שילר היה בן אדם צנוע, לא השתתף בחיי החברה הבורגנית. לא ראיתי אותו אף פעם בתיאטרון או בקונצרט.
פעם התקרב לבחורה יפה מאוד (הפסנתרנית סופיה שטינמץ), אבל היא לא הסכימה להתקשר עם בן אדם אשר חי חיי נזיר. הוא נשאר גלמוד כל ימי חייו.
גם בירושלים המשיך בחיי נזיר. בעצמו קבע את משכורתו בתור מנהל הגימנסיה. הוא קיבל כמשכורת חודשית 30 פרנק לחודש.
 
שלמה אבי יונה

  דר למשפטים, למד מוסיקה ואמנות באוניברסיטה. עבד כמשפטן בחול ואחר כך כפקיד, בין השנים 1921-1927, בירושלים. הגיע לשילר   ב-1927 והתקבל לחברות בגיל מבוגר-56. היה איש תרבות, עם ידע רחב בספרות, אומנות ומוסיקה. הוא שהשפיע בקבוצה בתחומים אלה (חדר המוסיקה, התמונות...).
יחד עם תמר, אשתו, התרועע עם אמנים ואנשי רוח כמו עגנון, ביאליק, מרטין בובר ועוד.
בא מלבוב - גליציה, שם התוודע לתנועה הציונית גורדוניה ולשלמה שילר אותו הלך לשמוע. את תמר הכיר כשבאה גם היא לשמוע את שילר. לשילר היתה יכולת השפעה והופעה.
אבי יונה חיפש סיפוק נפשי מלא באומנות ובמוסיקה. הוא נסע למרכזי האומנות והתרבות באירופה - קרקוב, וינה, ברלין ומינכן. היה פעמיים בשוויצריה ושלוש פעמים באיטליה.
כל מכריו מציינים את טוב ליבו, יושרו ואת נכונותו לעזור.
בשילר היה אבי יונה הגזבר הראשון. אשתו מספרת שהשולחן עליו עבד היה פרטי שלו.
תחילת הארכיון בשילר נעשתה על ידו והוא דאג לשלוח מסמכים לפרופ` אייזנשטט, בארכיון העבודה בתא. הוא הכין כרטיסים אישיים לחברי שילר, כולל פרטים רבים ותמונה, ואלה משמשים אותנו עד היום בארכיון.
אבי יונה דחף להצטרף להתיישבות האלף - דבר שהביא למפנה בהתפתחות שילר כקבוצה.
כאיש תרבות, הטיף בקבוצה לשקט, על פי דרישתו הוחלט שלחדר האוכל יש להיכנס לבושים כיאות, נקיים ונעולים בנעליים. אין להיכנס יחפים וכדי שיהיה שקט, אסור לילדים להיכנס לחדר האוכל (הם אכלו בבתי ילדים).
לדף זיכרון - שלמה אבי יונה