במושבה היא רחובות, היו מספר אנשים ובתי עסק ששירתו את אנשי הקבוצה בכל דבר שלא היה בנמצא בתחומי הקבוצה:
1. שלייסנר הצלם - צלם אמנותי "פוטו שלייסנר" אליו הלכת כשרצית צילום ברמה יותר גבוהה משהפיקו הצלמים המקומיים, כגון יואל פלש עם הבוקסה שלו.
2. חנות סקר - חנות ידועה לכלי עבודה, שעל הפרסומת שלה היה כתוב:
אליעזר סקר רחובות * חיפה * טבריה כלי עבודה וברגים.
והחנות מערת אלדין מלאה כל טוב.
3.
ליפקין המסגר - מפעל מתכת לעבודות מיוחדות. כשהתחתן חבר קבוצה היו אומרים: יש לשלוח אותו אל ליפקין כדי להשחיז קצת!.
4.
חביבי - מחסן חומרי בנייה למלט, רעפים ובלוקים, ממנו רכשו את חומרי הגלם לבנייה.
5.
סחרוב - חנות הספרים המפורסמת, אצלו רכשו ספרים למתנות ואירועים מיוחדים.
6.
המרתף - חנות צעצועים במרכז רחובות. בחנות עולם ומלואו של משחקים - ריכוז, מכאנו, ריץ` רץ`, דמקה ועוד משחקים שהיו נהוגים אז ומבחר גדול של פרסים - ציורים צבעוניים מבריקים של מלאכים, מלכים ונסיכות, שהיה נהוג לאסוף אותם ולסדרם באלבומים. גם בולים מארצות רחוקות ולפעמים שאינן קיימות כלל, אפשר היה להשיג במרתף הפלאים ברחוב הרצל ברחובות. איסוף בולים היה התחביב הנפוץ ביותר באותן שנים. לא היתה טלביזיה ורק כך אפשר היה ללמוד ולראות בתמונה ממש את ציילון או מדגסקר. הבולים הושגו בדרכים שונות, בדרך כלל הורדו ממעטפות שהגיעו לחברים מכל רחבי העולם. את המעטפות שטפו במים עד שירדו הבולים, ייבשו אותם בנייר עיתון ואספו באלבום. היקרים ביותר היו המשולשים ולמרות כל מה שקרה בשואה, אספנו גם בולי היטלר מגרמניה. ההיטלרים היו בולים שפיארו כל אוסף.
7.
פל`אפל - שני דוכני פלאפל היו ברחובות, אבל מספר 1 מלך הפלאפל ליד השוק. תמורת גרוש אחד אפשר היה לקבל פלאפל שלם וזה היה מאוד טעים. רק מה, יעל אבי יונה טענה שפלאפל מייצרים מכל מה שאוספים במטאטא מן הכביש, כלומר, זבל, וזו כבר היתה בעיה.
