השגים אישיים

כאן נציג את ספורטאינו שזכו להישגים אישיים: ארציים ובינלאומיים
אברהם גמר             עודד עפר               ישי שלו                    
אילן טננבאום           אבנר וישניצר        רפי וישניצר                   
יוסי שטייניג            עמיר שור              שחר טל            
יורם ברגיל              עודד קמרון            רני שטוסר                    
עודי לאור                 אייל שור               ישראל ול              

                                                
אברהם גמר - כדור יד
אברהם גמר הצטרף לקבוצת כדור היד של הפועל רחובות בהיותו נער ולפני שירותו הצבאי.
כבר בתחילת הדרך בלט ברצון, כושר גופני ולחימה על המגרש.
אברהם שיחק בהרכב הראשון של הקבוצה ולקח חלק במשחקים בינלאומיים במסגרות של תנועות העבודה באירופה ונגד קבוצות שונות בצרפת ובלגיה.
התגייסותו לצנחנים הפריעה להמשך דרכו כשחקן. בימים בהם נערכו משחקי כדור היד בשעות הבוקר בשבת התאפשר לו בסידור מיוחד להביא את חבריו מהצנחנים למשחקים וכך לקחת בהם חלק פעיל כשחקן.
לאחר שחרורו עבר לעבוד בשירותי הביטחון ונעלם מן המגרש.                          
 
יוסי שטייניג  - כדור יד
בין השנים 1955 - 1961 השתתפתי בקבוצת הכדור יד של הפועל רחובות.
כדור יד היה הענף המרכזי של הספורט בקבוצת שילר. מוטי מוקסיי ארגן הרבה חברה צעירים לשחק בקבוצה.
בסוף שנות החמישים זכתה הקבוצה באליפות המדינה.
 
יורם ברגיל - כדור רגל
יורם ברגיל הצטרף בילדותו לקבוצת הנוער של הפועל רחובות בכדור רגל . כאשר התבגר הפך לשחקן מרכזי בקבוצה הראשונה. התמדתו, כושרו ויכולת המשחק שלו מחד עם האחריות הרבה היו הגורם העיקרי להתמנותו לקפטן הקבוצה.
שנים רבות המשיך יורם לשחק עד נישואיו. יורם היה דמות לחיקוי לשחקני הנוער הרבים שגדלו באגודה ובמיוחד בגלל התמדתו, עקשנותו והתנהגותו הסובלנית ברגעים קשים במשחקים, כאשר ידע לשלוט במצב ולהרגיע את יתר השחקנים.
יורם היה דוגמא מאלפת כיצד נער מתפתח והופך לדמות מרכזית ומובילה בקבוצת הבוגרים.
 
בתיה קלינגהופר על מגרשי האתלטיקה
בסוף שנות ה-50, תחילת ה-60 כאשר היה ביה"ס בשילר, שעורי הספורט הוקדשו בעיקר לאתלטיקה קלה. זו היתה מבחינתי תחילת הקרירה שלי בספורט זה. 
בתחילת שנות השישים היינו קבוצה שהתאמנה והשתתפה בתחרויות ליגה אזוריות, עת אריה ז"ל היה מנצח על תחרויות אלו.
באזור  השתתפתי בריצות למרחקים קצרים ובקפיצות לגובה ולרוחק. בלטתי בהישגיי בתחרויות אלו. המשכתי לבלות על אותו מגרש שנים נוספות, רצה וקופצת, מנתרת ומקיפה את המגרש ופעמים רבות לבד כנגד הסטופר ורף הקפיצה. התקדמתי והגעתי לנבחרת ישראל באתלטיקה בקפיצה לגובה, בתקופה מסוימת  הייתי שניה בארץ, וראשונה בנוער. השתתפתי בתחרויות כמו כינוס הפועל, מכביה ועוד תחרויות בינלאומיות.
הספורט היה חלק חשוב בחיי באותה תקופה. 
 
רני שטוסר - כדור יד
מגיל 11 התחלתי לעסוק בספורט הכדור יד בקבוצת הנוער של הפועל רחובות.
במקביל זכינו - קבוצת הכדור יד של בית ספר שילר באליפות בתי ספר בארץ.
מגיל 16 השתייכתי לבוגרים בפועל רחובות ובגיל 19 זכיתי להיות חבר בנבחרת ישראל ואף שיחקתי בהרכב הראשון נגד נבחרת יפן.
העיסוק בספורט עיצב את אישיותי ומאד תרם לי בפן של התמודדות בחיים.
 
רפי וישניצר והריצה
מסוף קיץ של 1961 התחלתי להתאמן בריצה, ובתחרויות שהתקיימו בסוף 1961 - 1962 (בכיתה י"א) ניצחתי באזור, מאוחר יותר קבעתי שיא נוער ל 1000 מ',
הייתי ראשון באליפות הנוער ב-800 מ` ו-1500 מ` , שני באליפות ישראל בוגרים 800 מ` ורביעי באליפות ישראל -1500 מ`.
ב 1962 בתחרות בשילר ניגש אלי חיים ארנברג, איש מבוגר יחסית שמור היטב ובמבטא צרפתי אמר שאני עתיד לרוץ טוב...בנבחרת ישראל וכו`, דיבר על אולימפיאדת טוקיו. הדברים נשמעו סוריאליסטים במידה מסוימת אבל ... היה בהם גם חומר למחשבה. חיים ארנברג היה ניצול שואה שעלה לארץ מצרפת, ואימן חלק מטובי האתלטים שלנו בראשון לציון... ואם הוא אמר...
איך התאמנו בשילר אינני יודע, אבל אנחנו (בינתיים גררתי לריצה מספר נערים צעירים מאביגדור, אחד מהם, יובל  שניחן בשאפתנות שקטה והחלטית יהיה לימים הרץ הטוב ביותר בריצות בינוניות וארוכות בארץ. דומה שתואר זה שריר וקיים גם כיום כחלוף 41 שנים מאז.)
מדדנו מרחקים על כביש גדרה אשקלון ושם רצנו כשפנינו אל מול התנועה, הנהגים למדו להכיר אותנו חלקם האטו בנסיעתם בחלפם על פנינו וזאת  מתוך זהירות. הנעליים היו נעלי המגפר שסולייתם דקה, כאשר רצנו ממש מהר התחממו הסוליות מהחיכוך עם הכביש, והייתה תחושת בערה ברגליים.
חלק ניכר מהאימונים אימצנו מאימוני רצים אחרים בהם נפגשנו, חלק הוכנסו למתכונת האימונים בעקבות קריאה בעיתונים מהארץ ומחו"ל. בארץ הופיע "ספורט לעם" כחלק מדבר, באותם ימים כתבו לא רק על כדורגל ורכילות כדורגל כפי שנהוג היום, כתבו גם על אתלטיקה קלה, כתבו כתבות פרופיל על רצים מצטיינים בעולם, אנחנו קראנו וניסינו ליישם חלק מהדברים.
ב OBSERVER הבריטי היה מדור א"ק קריא ומרתק, מדור זה אחראי לא במעט לשינוי באימונים אותו אימצנו (יובל ואנוכי) בטרם התחלנו להתאמן בהדרכת מאמנים.
בתחילת מאי 1965 פנה אלי סטמפל ז"ל שהיה סמג"ד גדוד 50 (נחל מוצנח) ואמר: בעוד 3 שבועות תתקיים אליפות צה"ל בריצת מכשולים לזכרו של יצחק מנחם  גוליבר. גוליבר היה חברי (גוליבר היה קצין בצנחנים ונהרג בפעולת כנרת 1955), אתה תנצח. אמרתי: בצבא יש פקודות, בספורט זה לא תמיד מנצחים בהנחיית פקודות. אבל סטמפל אמר ואני התחלתי להתאמן אחרי הפסקה ארוכה מאימונים נוכח השרות הצבאי. ב-3000 מ` מכשולים ניצחתי, ומכאן המשכתי להתאמן, ותוך מספר שבועות מצאתי עצמי בנבחרת ישראל למכביה, במכביה רצתי 1500 מ` ב- 3:59:1 ד` והייתי לרץ הישראלי השני שירד מתחום הארבע דקות למרחק זה.
בשנים הבאות נמניתי על טובי הרצים בארץ למרחקים בינוניים. הייתי אלוף ישראל במרחקים שונים, ב- 1971 יובל היה פצוע, ניצחתי באליפות ישראל ל- 1500 מ`, 10.000 מ`, 3000 מ` מכשולים, והייתי שני ב- 800 מ`.
ב- 1971 בתחרות בלונדון קבעתי זמן טוב מהשיא הישראלי ל- 2000 מ` אך השיא לא אושר מסיבה טכנית. ב- 1973 קבעתי שיא ישראלי בריצת 1000 מ`.
שיאים אישים: 800 מ` 1:51:9 ד`, 1000 מ` 2:25:4 (שיא ישראלי בזמנו), 2000 מ` 5:25:4 ד` (זמן שהיה טוב מהשיא הישראלי) ,3000 מ` 8:28:0 ד`, 5000 מ` 15:07 ד`,
½ מרתון 70:05 ד`, מרתון 2:38:1 ש`.
שנים חלפו, אני ממשיך בא"ק , אפשר והתקופה של שנות ה 60 ותחילת שנות השבעים התאפיינה ברצי מרחקים שלא שאלו מה אקבל , שלא אמרו מגיע לי אלא רצו יותר מכל לתת, ולהצליח.
 
אבנר וישניצר - טקוואנדו
אבנר וישניצר בוגר מועדון הטקוואנדו בקבוצת שילר. 
אבנר בעל חגורה שחורה דאן 3, מוסמך ווינגייט ובוגר סאנגרוק, האקדמיה הבינלאומית לטקוואנדו בסיאול, דרום-קוריאה.
                                                                                                
שחר טל - שר הטבעות
עיתון הקיבוץ 18.11.2004
שחר טל מקבוצת שילר הוא ספורטאי צמרת בהתעמלות מכשירים.
המקצוע החזק שלו - טבעות - הכוח והיופי
 קיבוצניקים רבים מייצגים את המדינה בענפי ספורט שונים. קבלו עוד שם לרשימה המכובדת: שחר טל (19) מקבוצת שילר, הנמנה עם סגל נבחרת ישראל בהתעמלות מכשירים. שחר החל להתאמן בגיל 6 והמקצוע החזק שלו הוא התעמלות עם טבעות. כשרונו המיוחד של טל התגלה עוד בילדותו, ומומחים צופים לו עתיד גדול. לפני שנתיים, באליפות העולם לבתי ספר שנערכה בצרפת, זכה טל המקום הראשון בטבעות. פעם אחת זכה באליפות ישראל, ובשאר הפעמים הגיע למקום השני. גם במכבייה (2001) סיים במקום השני. לפני שנה, באליפות העולם בארהב, הגיע להישגים יפים יפים בתחרות, דבר שהוסיף ניקוד גבוה לקבוצה כולה ובכך סייע להעלות את פבל גופמן לאולימפיאדה. השנה מדורג שחר במקום הרביעי והוא מתכונן לאליפות ישראל שתתקיים בעוד חודש. שחר, המתאמן במכבי  תא, משרת בצהל כספורטאי מצטיין ועושה מדי יום את הדרך מקיבוצו אל הבסיס ומשם לאימון בהדר יוסף. התחלתי בקבוצה מאשדוד שהתפרקה, הוא מספר, ולאחר מכן מכיוון שלא היתה לי קבוצה - פרשתי. אחרי חצי שנה מצאתי קבוצה בגדרות, שם לקחתי את אליפות ישראל. בהמשך, לאחר סדרת פציעות ואחרי שהיחסים עם המאמן עלו על שרטון - פניתי לחפש מועדון אחר
 
איך הגעת מלכתחילה להתעמלות מכשירים?
טל: הייתי ילד היפר, כל הזמן הרגשתי צורך לעשות משהו, לא יכולתי לשבת לרגע. אהבתי את הסלטות באויר ואת מגוון המכשירים, הייתי טוב ולכן המשכתי. היום זה כבר בדם שלי.